תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), תשס"ד-2004
רשויות ומשפט מנהלי – תשתיות – מים – מניעת זיהום מים
חקלאות טבע וסביבה – איכות הסביבה – מניעת זיהום
תוכן ענינים
| סעיף 1 | מטרה | 2 | |
| סעיף 2 | הגדרות | 2 | |
| סעיף 2א | השימושים המותרים בבוצה | 4 | |
| סעיף 3 | ייצוב בוצה | 4 | |
| סעיף 4 | ביצוע בדיקות ורישום | 4 | |
| סעיף 4א | דיווח | 5 | |
| סעיף 5 | מסמכי לוואי | 5 | |
| סעיף 6 | סימון אריזה | 5 | |
| סעיף 6א | ייצוב ופינוי בוצה | 5 | |
| סעיף 7 | שימוש חקלאי בבוצה | 5 | |
| סעיף 7א | השבה לאנרגיה של בוצה | 6 | |
| סעיף 7ב | שימוש בבוצה לניסוי | 6 | |
| סעיף 8 | הגבלת מקומות השימוש בבוצה | 7 | |
| סעיף 11 | הובלת בוצה | 7 | |
| סעיף 12 | אחסון בוצה | 7 | |
| סעיף 13 | סילוק לאתר פסולת | 7 | |
| סעיף 14 | עונשין | 7 | |
| סעיף 15 | תחילה ותוקף | 7 | |
|
| תוספת ראשונה | 7 | |
|
| תוספת שנייה | 8 | |
|
| תוספת שלישית | 8 |
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), תשס"ד-2004*
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(2) לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), לפי סעיף 62ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940, ולפי סעיפים 5, 7 ו-18 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ומועצת המים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
1. מטרתן של תקנות אלה למנוע זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים עקב פינוי וסילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים וכן לקבוע את השימושים המותרים בבוצה כאמור והתנאים להם.
2. בתקנות אלה –
"אזורי מגן" – כמשמעותם בתקנה 6(ב) לתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-1995;
"אריזה" – לרבות שק, ארגז, קופסה, שקית או כל אריזה אחרת;
תק' תש"ף-2020
"אתר לסילוק פסולת" – מקום המשמש לפינוי ולסילוק פסולת המורשה לקלוט פסולת בוצה לפי הוראות כל דין;
"בוצה" – תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט תוצר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של הטיפול שבו מבוצעים סינון גס והפרדת חול ושמנים;
תק' תש"ף-2020
"בוצה מיוצבת" – בוצה שעברה תהליך ייצוב בוצה ועומדת בערכים שנקבעו בתכנית שאושרה לפי תקנה 3;
תק' תש"ף-2020
"בוצה סוג א'" – בוצה מיוצבת שריכוז החיידקים שבה עומד בריכוזים אלה – ריכוז החיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים קטן מ-1000 MPN לגרם אחד של חומר יבש, או ריכוז חיידקי סלמונלה קטן מ-3 MPN לארבעה גרם של חומר יבש;
תק' תש"ף-2020
"גידולים הניתנים להיאכל חיים" – גידולים חקלאיים שהחלקים שבהם הניתנים לאכילה בידי אדם נמצאים במגע ישיר עם הקרקע או בסמיכות קרובה אליה ואשר מקובל להשתמש בהם למאכל אדם גם בלא עיבוד תרמי, כגון בישול, אפייה או צלייה;
תק' תש"ף-2020
"השבה לאנרגיה" – שימוש בבוצה להפקת אנרגיה במישרין או באמצעות עיבודה לחומר אחר המשמש להפקת אנרגיה;
תק' תש"ף-2020
"בוצה סוג ב'" – (נמחקה);
תק' תש"ף-2020
"הממונה" – עובד המשרד שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או חלקן;
תק' תש"ף-2020
"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;
"חומר יבש" – חומר המתקבל לאחר ייבוש בוצה בטמפרטורה של 105 מעלות צלסיוס לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
"חומר נדיף" – חומר המצוי בבוצה והמתנדף לאחר חימום החומר היבש בטמפרטורה של 550 מעלות צלסיוס, בנוכחות חמצן, לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
תק' תש"ף-2020
"חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;
תק' תש"ף-2020
"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
"חנקן כללי" – הסכום האריתמטי של ריכוזי חנקן קלדל, חנקן ניטריט וחנקן ניטרט, לפי השיטות הקבועות בספר 1;
"טיפול בשפכים" – פעולה המיועדת להפחית ריכוז מזהמים בשפכים;
תק' תש"ף-2020
"ייצוב בוצה" – טיפול במרכיבים בבוצה לפי תכנית שאישר הממונה לפי תקנה 3, שמטרתו למנוע מטרדי ריח והתפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים ולהפחית ריכוזים של גורמי מחלות;
"מזהמים" – חומרים העלולים לפגוע באדם או בסביבה, כגון תרכובות אורגניות, מתכות כבדות, חנקן, זרחן וגורמי מחלות מיקרוביאליים;
תק' תש"ף-2020
"מעבדה מוסמכת" – כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, שהוסמכה לבצע את הבדיקות האמורות בתקנה 4(3);
תק' תש"ף-2020
"מפעיל" – כל אחד מאלה:
(1) מי שהוא בעל רישיון או היתר הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל טיפול או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון או היתר כאמור;
(2) מי שמפעיל מפעל טיפול, מחזיק בו או מי שבידו השליטה במפעל טיפול כאמור, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו; לעניין זה, "שליטה" – היכולת להורות, בין מכוח זכות חוקית ובין בשל מצב הדברים בפועל, על שיטת ואופן ההפעלה של מפעל הטיפול;
תק' תש"ף-2020
"מפעל טיפול" – מפעל טיפול בבוצה או מפעל טיפול בשפכים;
תק' תש"ף-2020
"מפעל טיפול בבוצה" – מיתקן או מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה שמקורה במפעל טיפול בשפכים, המיועדת או משמשת להפחתת ריכוז המזהמים בה;
"מפעל טיפול בשפכים" – מערכת מיתקנים לטיפול בשפכים עירוניים, או שפכים שמקורם בבעלי חיים, המיועדת להפחתת ריכוז המזהמים בהם, לרבות מערכת מיתקנים לטיפול בבוצה;
"מקור מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק;
"מים עיליים" – מים פתוחים לאטמוספירה;
תק' תש"ף-2020
"מיתקן השבה" – מיתקן ייעודי שיש בידו רישיון עסק לשריפת פסולת או לתחנת כוח לפי חוק רישוי עסקים, או היתר פליטה לטיפול תרמי בפסולת מוצקה או לייצור אנרגיה לפי חוק אוויר נקי, לפי העניין;
תק' תש"ף-2020
"ממונה בריאות" – כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010;
"מתכות כבדות" – מתכות כבדות כלליות (Total Metals), המפורטות בתוספת הראשונה, שריכוזן נקבע לפי השיטות הקבועות בספר 1;
תק' תש"ף-2020
"סילוק בוצה" – פינוי בוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת;
תק' תש"ף-2020
"ספר 1" – המהדורה האחרונה של הספר – “Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater” בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
תק' תש"ף-2020
"ספר 2" – (נמחקה);
תק' תש"ף-2020
"ספר 3" – (נמחקה);
תק' תש"ף-2020 ת"ט תשפ"א-2020
"ספר 4" – המהדורה האחרונה של הספר – Environmental Regulation and Technology, Control of Pathogens and Vector Attraction in Sewage Sludge, EPA/625/R-92/013, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרד, בירושלים ובתל אביב;
תק' תש"ף-2020
"פינוי בוצה" – העברת בוצה אל מחוץ לתחום המפעל לטיפול שבו נוצרה או ממקום אחר שבו נעשה טיפול בה;
תק' תש"ף-2020
"CFU" (Colony Forming Units) – (נמחקה);
תק' תש"ף-2020
"MPN" (Most Probable Number) – מספר חיידקים המתקבל בבדיקה לפי השיטה הקבועה בספר 1 והמוסברת בספר 4;
תק' תש"ף-2020
"PFU" (Plaque Forming Units) – (נמחקה);
תק' תש"ף-2020
"שנה" – תקופה של 12 חודשים רצופים;
תק' תש"ף-2020
"שימוש חקלאי" – טיוב או דישון קרקע המשמשת לגידול או ייצור חקלאי של צמחים בהתאם להוראות תקנה 7;
"שפכים עירוניים" – פסולת המורחקת בהזרמה, שמקורה בבתי מגורים בעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שמתפקידיו התקנת ביוב או החזקתו, ולרבות שפכים וקולחים שמקורם בתהליכים תעשייתיים או גידול בעלי חיים המחוברים למערכת הביוב העירונית;
"תשטיפים" – נוזלים שהיו במגע עם פסולת, או נבעו מפסולת.
השימושים המותרים בבוצה תק' תש"ף-2020
2א. מפעיל רשאי לפנות בוצה, ואדם רשאי לעשות שימוש בבוצה לשימושים המפורטים להלן בלבד, ואם נוכח אדם כי לא ניתן לעשות שימוש בבוצה כאמור בהתאם להוראות תקנות אלה, יסלקה לאתר לסילוק פסולת בהתאם להוראות תקנה 13:
(1) שימוש חקלאי בהתאם להוראות תקנה 7;
(2) השבה לאנרגיה בהתאם להוראות תקנה 7א;
(3) שימוש לניסוי בהתאם להוראות תקנה 7ב.
3. מפעיל יגיש לאישור הממונה תכנית לייצוב בוצה, ויבצעה עם קבלת אישור הממונה.
ביצוע בדיקות ורישום תק' תש"ף-2020
4. מפעיל יבצע בדיקות ורישום כמפורט להלן:
תק' תש"ף-2020
(1) (בוטלה);
(2) ינהל רישום מפורט בענינים כלהלן:
תק' תש"ף-2020
(א) משקל הבוצה המיוצרת במפעלו והמפונה ממנו מדי יום, אחוז החומר היבש בבוצה ואחוז החומר הנדיף בחומר היבש;
תק' תש"ף-2020
(ב) פרטים לענין פינוי הבוצה, לרבות זהות מקבל הבוצה, ולעניין פינוי לשימוש חקלאי – מועדי הפינוי וכן מיקום וגודל השטח המיועד לטיוב או לדישון וסוג הגידול החקלאי בשטח האמור;
תק' תש"ף-2020
(3) יבצע במעבדה מוסמכת בדיקות אלה:
(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודש לפחות;
(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – בדיקות של ריכוז המתכות הכבדות המפורטות בתוספת הראשונה – אחת לחודשיים לפחות;
(ג) לעניין פינוי בוצה לשימוש חקלאי –
(1) בדיקות ריכוז חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן בגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש –
(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש לפחות;
(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים לפחות;
(2) בדיקות ריכוז קוליפורמים צואתיים וחיידקי סלמונלה –
(א) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של שנים עשר אלף טון או יותר חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי שבועיים לפחות;
(ב) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה אך פחות משנים עשר אלף טון – חמש דגימות לפחות, מדי חודש לפחות;
(ג) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – חמש דגימות לפחות, מדי חודשיים לפחות;
(ד) על אף האמור בפסקאות (א) עד (ג) –
(1) מפעיל המפנה בוצה בתדירות של פחות מפעם בחודשיים, יבצע את הבדיקות האמורות בפסקאות (א) עד (ג) בתדירות שנקבעה לפי תכנית שאישר הממונה, ובלבד שמספר הבדיקות בשנה לא יפחת ממספר הבדיקות הקבועות באותן תקנות משנה, לפי העניין;
(2) לעניין פינוי בוצה לצורך השבה לאנרגיה, רשאי הממונה לפטור מפעיל מבדיקת ריכוז מתכת מסוימת מהמתכות המפורטות בתוספת הראשונה אם ראה כי בדיקה זו אינה נדרשת בנסיבות העניין;
(3) נוכח הממונה לדעת כי קיים חשש ממשי לבריאות הציבור, לפי פנייה של ממונה בריאות או לאחר התייעצות עמו, לסביבה או לזיהום מקור מים, רשאי הוא להורות למפעיל לבצע בדיקות נוספות ובתדירות שיורה, באופן שיאפשר הערכה של איכות הבוצה והסיכונים הנובעים מהשימוש בה;
(4) ישמור את הרישומים כמפורט בפסקה (2), את תוצאות הבדיקות כמפורט בפסקה (3), את הרישומים ואת מסמכי הלוואי כמפורט בתקנות אלה ואת מסמכי המכירה, המסירה או השינוע הנדרשים לפי כל דין, לפי הענין, למשך שנתיים לפחות;
תק' תש"ף-2020
(5) יאפשר לממונה, לעיין ברישומים, בתעודות ובמסמכים כאמור בתקנה זו, וימסור לו העתקים מהם, לפי דרישתו.
4א. (א) מפעיל ידווח לממונה על הנתונים ועל תוצאות הבדיקות שערך לפי תקנה 4, באופן ממוחשב כפי שהורה לו הממונה –
(1) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של אלפיים טון או יותר חומר יבש בשנה – אחת לחודש, עד היום ה-15 בחודש;
(2) במפעל טיפול המפנה בוצה בכמות של פחות מאלפיים טון חומר יבש בשנה – אחת לחודשיים, עד היום ה-15 בחודש.
(ב) לעניין בוצה המפונה לשימוש חקלאי – מפעיל ידווח לממונה על כל חריגה מהערכים הקבועים בתקנות אלה, בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את תוצאות הבדיקה החריגה, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלתן, ויפעל במהירות האפשרית להפסקתה ולמניעתה.
5. לא מפנה מפעיל בוצה שאינה באריזה, אלא אם כן צירף לה טופס לפי הטופס שבתוספת השניה, ולא יקבל אדם בוצה כאמור אלא אם כן צורף לה הטופס האמור.
6. לא יסלק אדם בוצה באריזה, ולא יקבל אדם בוצה כאמור, אלא אם כן סומן על גבי אריזת הבוצה או הוצמד אליה המידע המפורט בטופס שבתוספת השניה.
ייצוב ופינוי בוצה תק' תש"ף-2020
6א. (א) מפעיל של מפעל טיפול בשפכים יבצע ייצוב של בוצה טרם פינויה מהמפעל.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מפעיל לפנות בוצה למפעל טיפול בבוצה, אף אם לא ביצע ייצוב בוצה, אם קיבל אישור לכך מאת הממונה טרם פינוי הבוצה, בהתקיים אחד מאלה –
(1) התקיימו נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לבצע את ייצוב הבוצה במפעל הטיפול בשפכים;
(2) כמות הבוצה הנוצרת במפעל לטיפול בשפכים שלו קטנה מטון וחצי ליום של חומר יבש; אישור זה יינתן בהתחשב ביעילות פעולתם של מפעל הטיפול בשפכים ושל מפעל הטיפול בבוצה שהוא יעד הפינוי.
(ג) באישור כאמור בתקנת משנה (ב) יורה הממונה על תנאים לעניין הובלת הבוצה במכלים או במיתקנים אטומים, כדי למנוע מטרדי ריח, התפתחות זבובים וחרקים מזיקים אחרים או הפצת גורמי מחלות בעת ההובלה.
שימוש חקלאי בבוצה תק' תש"ף-2020
7. (א) לא יפנה מפעיל בוצה לשימוש חקלאי ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) הבוצה היא בוצה סוג א', והיא אינה גורמת ואינה עלולה לגרום לריח חזק או בלתי סביר ואינה מהווה מצע להתפתחות חרקים;
(2) ריכוז המתכות הכבדות בבוצה אינו עולה על הקבוע בתוספת הראשונה;
(3) כמות החומר הנדיף שמקורו בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא תעלה על 1,100 קילוגרם;
(4) כמות החנקן הכללי בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנתיים לא תעלה על 50 קילוגרם;
(5) כמויות המתכות הכבדות בבוצה בשטח של 1 דונם במשך שנה לא יעלו על אחד מאלה: 30 גרם קדמיום, 900 גרם נחושת, 135 גרם ניקל, 300 גרם עופרת, 3,750 גרם אבץ, 7.5 גרם כספית, 600 גרם כרום.
(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) –
(1) לא ישתמש אדם בבוצה לצורך דישון או טיוב קרקע –
(א) אם היא משמשת לגידולי נוי בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות;
(ב) אם היא משמשת לגידולים בעציצים, באדניות ובמשתלות;
(ג) אם היא משמשת לגידול גידולים הניתנים להיאכל חיים; התעורר ספק באשר להיותו של גידול מסוים גידול הניתן להיאכל חי, יחליט הממונה בדבר לאחר שהתייעץ עם ממונה בריאות, טרם שימוש בבוצה;
(2) לא ישתמש אדם בקרקע לגידול גידולים הניתנים להיאכל חי, אם דושנה או טויבה בבוצה סוג א', אלא אם כן עברה שנה לפחות מיום הדישון או הטיוב;
(3) נוכח הממונה כי בוצה המיועדת לשימוש חקלאי יוצרת סיכון למטרדים, לזיהום מקורות מים או קרקע או למפגעים סביבתיים, בין בשל תכונות הבוצה ובין בשל הקרקע המיועדת לקבלתה, רשאי הוא לתת למפעיל, לבעל הקרקע ולמחזיק בקרקע הוראות למניעת השימוש בבוצה או למניעת המטרדים, הזיהום או המפגעים האמורים.
(ג) לא יערום אדם בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע טרם פיזורה על פני הקרקע, במרחק של פחות מ-300 מטרים מבתי מגורים ומכבישים ראשיים ופחות מ-50 מטרים מעורק נחל.
(ד) בין החודשים מרס וספטמבר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר משבוע ימים טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.
(ה) בין החודשים אוקטובר ופברואר – לא יערום אדם בשדה בוצה המיועדת לדישון או לטיוב קרקע, למשך יותר מ-96 שעות טרם פיזורה, וכן יטמינה ויצניעה בקרקע בתוך 48 שעות לאחר הפיזור.
השבה לאנרגיה של בוצה תק' תש"ף-2020
7א. לא יפנה מפעיל בוצה להשבה לאנרגיה ולא ישתמש אדם בבוצה כאמור אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) ההשבה מבוצעת במיתקן השבה, והמפעיל קיבל אישור מאת מפעיל מיתקן ההשבה על קיומם של רישיון עסק או היתר פליטה, לפי העניין;
(2) הבוצה שמפנה המפעיל היא בוצה מיוצבת ותואמת את התנאים לשימוש בבוצה שנקבעו בהיתר הפליטה או ברישיון העסק של המיתקן, לפי העניין, כפי שמסר מפעיל מיתקן ההשבה למפעיל לפי נוסח הטופס שבתוספת השלישית.
שימוש בבוצה לניסוי תק' תש"ף-2020
7ב. (א) מפעיל רשאי לפנות בוצה מיוצבת לשימוש בניסוי שמטרתו פיתוח או בדיקה של שימושים נוספים בבוצה, שפגיעתם במקורות מים או בסביבה פחותה, אם קיבל לכך אישור הממונה ולפי תנאי האישור; הממונה ייתן אישור כאמור לאחר התייעצות עם ממונה בריאות כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010.
(ב) באישור כאמור בתקנת משנה (א) יורה הממונה תנאים, ככל הנדרש, לעניין מניעת פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור לפי העניין.
(ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן לתקופה של עד שנה, והממונה רשאי להאריכו בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שלוש שנים.
(ד) ניתן אישור הממונה כאמור בתקנת משנה (א), יפרסם הממונה את האישור ותנאיו באתר האינטרנט של המשרד.
הגבלת מקומות השימוש בבוצה תק' תש"ף-2020
8. לא יפזר אדם בוצה על הקרקע ולא יעשה בה שימוש חקלאי במקומות אלה:
(1) שטח שנמצא באזורי מגן;
(2) מקום שמצוי במרחק הקטן מ-50 מטרים ממקור מים עיליים;
(3) מקום שמצוי במרחק הקטן מ-100 מטרים ממקור מים עיליים המשמש למי שתיה;
(4) מקום שבו מי התהום מצויים בעומק הקטן מ-20 מטרים ממפלס פני הקרקע;
(5) קרקע ששיפועה עולה על 12%;
תק' תש"ף-2020
(6) מקום שמצוי במרחק הקטן מ-100 מטרים ממקום המיועד להחדרה לפי רישיון החדרה כהגדרתו בסעיף 44ב לחוק המים.
תק' תש"ף-2020
9. (בוטלה).
תק' תש"ף-2020
10. (בוטלה).
11. כל המשנע בוצה יובילה במכל הובלה סגור ואטום מפני דליפות או שפיכות.
12. המחזיק בבוצה לתקופה העולה על שבוע ימים, יאחסן אותה בהתאם לדרישות אלה:
(1) המרחק בין מקום האחסון לבין מקור מים עיליים לא יפחת מ-100 מטרים;
(2) מפלס מי התהום במקום האחסון יהיה 30 מטרים לפחות מפני הקרקע, ומקום האחסון לא יהיה בתוך אזורי מגן;
(3) הבוצה לא תגרום לריח חזק או בלתי סביר ולא תהווה מצע להתפתחות חרקים;
(4) המשטח שמשמש לאחסון הבוצה יהיה אטום מפני חלחול;
(5) תשטיפים שמקורם בבוצה יחוברו למערכת טיפול בשפכים.
סילוק לאתר פסולת תק' תש"ף-2020
13. נוכח אדם לדעת לגבי בוצה המצויה בחזקתו כי לא התקיימו בה הוראות תקנות 7(א)(1) או (2), כולן או חלקן, או שלא ניתן להשתמש בה לפי תקנות 7א או 7ב, יסלק אותה לאתר לסילוק פסולת.
14. העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 71א לפקודת בריאות העם, 1940.
15. (א) תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
תק' תש"ף-2020
(ב) (בוטלה).
תוספת ראשונה
(ההגדרה "מתכות כבדות" בתקנה 2 ותקנות 4(3), ו-7(א)(2))
ערכים מרביים מותרים של ריכוזי מתכות כבדות בבוצה לשימוש חקלאי
ריכוז המתכת במיליגרם
המתכת לקילוגרם אחד של חומר יבש
קדמיום 20
נחושת 600
ניקל 90
עופרת 200
אבץ 2,500
כספית 5
כרום 400
תוספת שנייה
(תקנות 5 ו-6)
טופס לפינוי בוצה – מידע לגבי הבוצה המפונה
(1) שם המפעל המפנה ומענו;
(2) תאריך פינוי הבוצה מהמפעל;
(3) המקום שאליו מפונה הבוצה;
(4) כלי הרכב (סוג ומספר) שבו מפונה הבוצה;
(5) אופן ויעד הפינוי;
(6) משקל הבוצה;
(7) משקל ואחוז החומר היבש בבוצה;
(8) משקל ואחוז החומר הנדיף בבוצה;
(9) משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), המתכות הכבדות המפורטות להלן בבוצה: קדמיום, נחושת, ניקל, עופרת, אבץ, כספית, כרום;
(10) אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – משקל (בגרם) וריכוז (במיליגרם לקילוגרם אחד של חומר יבש), החנקן הכללי, הזרחן הכללי והאשלגן בבוצה;
(11) אם יעד הפינוי הוא שימוש חקלאי – ריכוז הפתוגנים – חיידקים מסוג קוליפורמים צואתיים וסלמונלה.
תוספת שלישית
(תקנה 7א(2))
אישור מפעיל מיתקן השבה של בוצה לאנרגיה
(מפעיל של מפעל טיפול בשפכים או מפעל טיפול בבוצה)
אני מאשר כי –
(1) מפעל ההשבה (שם וכתובת) מחזיק ב (סמן את החלופה המתאימה ומלא את הפרטים) –
רישיון עסק לשריפת פסולת, מס' הרישיון תאריך מתן הרישיון תקופת תוקף הרישיון
רישיון עסק לתחנת כוח, מס' הרישיון תאריך מתן הרישיון תקופת תוקף הרישיון
היתר פליטה לטיפול תרמי בפסולת מוצקה, מס' ההיתר תאריך מתן ההיתר תקופת תוקף ההיתר
היתר פליטה לייצור אנרגיה, מס' ההיתר תאריך מתן ההיתר תקופת תוקף ההיתר
(2) לפי הוראות היתר הפליטה או רישיון העסק ניתן לעשות שימוש בבוצה במיתקן מיום ; התנאים שנכללו ברישיון העסק או בהיתר הפליטה לעניין הבוצה הנקלטת באתר הם:
שם, תפקיד וחתימת מפעיל מיתקן ההשבה: ____________________
י"ג בשבט התשס"ד (5 בפברואר 2004)
יהודית נאות
השרה לאיכות הסביבה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן
* פורסמו ק"ת תשס"ד מס' 6297 מיום 9.3.2004 עמ' 287.
תוקנו ק"ת תש"ף מס' 8760 מיום 16.9.2020 עמ' 2728 – תק' תש"ף-2020; תחילתן ביום 1.11.2020. ת"ט ק"ת תשפ"א מס' 8774 מיום 22.9.2020 עמ' 8.